לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ

שאלה: ואין עדיפות להתפלל במקום אחר שהבעל תוקע ו/או החזן אולי (האם אני יכול להחליט כזה דבר בכלל ?) ראויים יותר ?

תשובה: יש. ראויים מצד מעשיהם הנגלים, וגדלותם במידות וירא"ש כפי הכירותך.

שאלה: שלום הרב, א. הבנתי שכדאי שלא לבקש בקשות פרטיות בראש השנה, אבל מה לגבי בריך שמיה, ובקשות שכתבו רבותינו לראש השנה, לפני הסעודות וכדומה? ב. האם מותר לי לוותר על כסף שמגיע לי ממקום עבודה ולא שילמו לי?

תשובה: א. מה שקיים בנוסח התפילה מימים קדמונים, ומופיע גם בשאר השנה, אפשר משום לא פלוג ב. מותר לאדם לוותר על כספו, אם יש בזה טעם

שאלה: האם נשים חייבות בתשליך?

תשובה: לא

שאלה: שלום כבוד הרב. האם בערב ראש השנה יש חובה לצום?

תשובה: לשון השו"ע באו"ח סימן תקפא- "נוהגין להתענות ערב ראש השנה"

שאלה: שלום הרב,האם מותר להסתפר כבר מעכשיו בכוונה שזה יהיה לכבוד ראש השנה?

תשובה: כן

שאלה: מה דעת הרב לעניין אומן בראש השנה אצל רבי נחמן ? איש בל יעדר. ראש השנה שלי עולה על הכל .

תשובה: א. כלב השתטח על קברי אבות במערת המכפלה, ובכך ניצל מעצת המרגלים ב. אף שהמתים אינם יודעים מה מתרחש בעולם הזה, כמאמר הגמרא, בכל זאת כתבו התוספות שמי שמתפלל בקברי אבות מעוררים את נשמתם בשמים שיתפללו עליו לזכותו. ג. מכניסה לבתי קברות, יש להמנע מאד. כפי שמבואר באגרת הגר"א, ובמיוחד לנשים. עייני שם בדבריו. לקברי צדיקים גדולים, שקבורים שם רק צדיקים ולא מתים אחרים, יש מעלה לעלות. כגון קבר רחל, מערת המכפלה, קבר דוד, קברי התנאים וכדומה. ד. בנושא יציאה מא"י עבור ביקןר בקברי צדיקים, כתב הרב זצ"ל במשפט כהן- "אין הדבר ברור כלל לענ"ד לומר, שלא תספיק אהבת אבות העולם ישני חברון עד שנצרך לצאת ע"ז מא"י לחו"ל". לכן יש להמנע מלצאת, אלא להתפלל בקברי אבות במערת המכפלה.

שאלה: ערב טוב הרב, האם אדם יכול לשמש כבעל תוקע, ולצאת / להוציא י"ח תקיעת שופר, כשהוא עם אטמי אוזניים? לא חוסמים לחלוטין את הקול, אבל במידה רבה

תשובה: לא. משום שקול השופר לא נכנס באוזניו, ואין זה גדר שמיעה לענ"ד.

שאלה: שלום כבוד הרב! אדם שלא תקע בבוקר יום טוב ראשון ותוקע סמוך לבין השמשות ובוודאות חלק התקיעות יהיו במהלך בין השמשות האם צריך לברך על תקיעה זאת?

תשובה: שו"ע בסימן תקפז-תקפח "השומע מקצת תקיעה שלא בחיוב ומקצתה בחיוב, או שאמר לתוקע במתעסק כוון להוציאני ידי חובתי, ותקע ומשך בה שיעור תקיעה, לא יצא. ויש אומרים שיצא אי איכא שיעור תקיעה בחיוב (הלכה כשיטה א).... זמן תקיעת שופר, ביום ולא בלילה. ומצוותה משעת הנץ החמה ואילך. ואם תקע משעלה עמוד השחר, יצא. ואם שמע מקצת תקיעה קודם שעלה עמוד השחר ומקצתה אחר שעלה עמוד השחר, לא יצא". לכן יברך, ויתקע שלושים קולות קודם השקיעה. ואם ודאי לא יספיק עד בין השמשות, יתקע ולא יברך לפני כן.

שאלה: מה צריכות להיות הכוונות של התוקע בשופר?

תשובה: א. לצאת ידי חובה ולהוציא ידי חובה, מצוה מדאורייתא של שופר. ב. להמליך את השי"ת בשמחה רבה על כל העולמות. ג. אם זכה להתקדש וללמוד רזי תורה, יש עוד כוונות.

שאלה: כבוד הרב ראש השנה הבא עלינו לטובה מכיל הרבה ארוחות האם חובה לאכול בשר בכולם או אפשר גם חלבי בחלק ?

תשובה: לכתחילה לאכול סעודה בשרית לפחות אחת, ואז אפשר גם סעודה חלבית. אפשר גם באותה סעודה, מנה ראשונה חלבית, ושאר מנות בשריות (ינקה פיו, ישטוף ידיו, יחליף כלי האכילה). עיין ברמב"ם שציטט הגמ' אין שמחה אלא בבשר ויין. ומשמע ממנו, גם בימינו שאין ביהמ"ק קיים. וכן הביא ערוה"ש בסימן תקכט. אמנם מרן השו"ע כתב בבית יוסף שם בסימן על הטור- "תניא רבי יהודה בן בתירא אומר בזמן שבה"מ קיים אין שמחה אלא בבשר שנאמר וזבחת שלמים ואכלת שם ושמחת ועכשיו שאין בה"מ קיים אין שמחה אלא ביין שנאמר ויין ישמח לבב אנוש. ויש לתמוה על הרמב"ם למה הצריך שיאכלו בשר וישתו יין דהא בברייתא קתני דבזמן הזה אין שמחה אלא ביין ומשמע דביין סגי בלא בשר" ואכן בשו"ע השמיט דין בשר, וכתב רק יין. אולם עיין בבאור הלכה סתקכ"ט- "האנשים בזמן שבהמ"ק היה קיים היו אוכלין בשר השלמים לשמחה וכדכתיב וזבחת שלמים ואכלת שם ושמחת וגו' ועכשיו שאין בהמ"ק קיים אין יוצאין ידי חובת שמחה אלא ביין שנאמר ויין ישמח לבב אנוש אבל בשר אין חובה לאכול עכשיו כיון שאין לנו בשר שלמים *ומ"מ מצוה יש גם באכילת בשר* כיון שנאמר בו שמחה [כן מתבאר מדברי הב"ח וש"א] והמחבר שלא הזכיר בשר אזיל לשיטתיה בב"י ע"ש ולענין יין סמך על מה שהזכיר בס"א שצריך לקבוע סעודה על היין".

שאלה: מה המקור של סימנים בראש השנה?

תשובה: גמרא. הובאה בשו"ע אורח חיים סימן תקפג- "יהא אדם רגיל לאכול בראש השנה רוביא, דהיינו תלתן, כרתי, סילקא, תמרי, קרא. וכשיאכל רוביא, יאמר יהי רצון שירבו זכיותינו. כרתי, יכרתו שונאינו. סלקא, יסתלקו אויבינו. תמרי, יתמו שונאינו. קרא, יקרע גזר דיננו ויקראו לפניך זכיותינו. הגה ויש נוהגין לאכול תפוח מתוק בדבש (טור), ואומרים "שתחדש עלינו שנה מתוקה" (אבודרהם). וכן נוהגין. ויש אוכלים רימונים ואומרים "נרבה זכיות כרימון". ונוהגין לאכול בשר שמן וכל מיני מתיקה (מרדכי דיומא). אוכלים ראש כבש לומר נהיה לראש ולא לזנב וזכר לאילו של יצחק. הגה יש מדקדקים שלא לאכול אגוזים, שאגוז בגימטריא חטא. ועוד, שהם מרבים כיחה וניעה ומבטלים התפילה (מהרי"ל)."

שאלה: האם מותר לאכול דברים חריפים בראש השנה?

תשובה: לשון ערוה"ש סימן תקפג- "יש שאין מטבלין בחומץ, ואין אוכלים דברים חמוצים בלילה ראשונה, ולא דברים המרים. ואין בכלל זה פלפלין שנותנים למאכלים, דהם מתקנים המאכל, כמו דגים שאי אפשר לאכלן בלא פלפלין".

שאלה: שלום הרב, אם אני עושה תענית העשרת ימי תשובה ,חייב לקבל במנחה?

תשובה: כן

שאלה: שלום הרב האם ספרדים תוקעים בשופר בעשרת ימי תשובה בסליחות?

תשובה: חלק מן הספרדים נוהגים לתקוע בסליחות, וחלק נמנעים. אין בזה איסור או חובה, ויש לנהוג כמנהג העדה.

שאלה: הרב מתי נוהגים לומר חתימה טובה, ומתי גמר חתימה טובה?

תשובה: בר"ה לתו'ס, רמ"א וגר"א, אומר לשנה טובה תכתב. לשיטת אחרים, אומר תכתב ותחתם. המחלוקת בינם היא האם צדיקים גמורים נחתמים בענייני עוה"ז בר"ה, או רק בענייני עוה"ב. לאחר ר"ה נכון לומר גמר חתימה טובה.